הוא בן 25, במקור מקיבוץ באיזור הכנרת. חלק מתחביביו הם מוסיקה, תיפוף ואפילו פסנתר, ככה בקטנה. אפשר לומר עליו שהוא "גיק" ברמה מסוימת, חובב פיזיקה ומתמטיקה, אבל גם טיילן רציני שלא מפחד מעבודה קשה. מפה לשם, מצא את עצמו עובד יותר משנה בחווה במדבר האינסופי של אוסטרליה – האאוטבק.
"מטיילים מספרים" – גרסת האאוטבק, הפעם עם טל בוברוב.
אז איך הגעת לאאוטבק? למה דווקא שם?
"תכל'ס, דרך אתר גאמטרי.
קצת בהרחבה – מעבר לרצון לויזת עבודה וחופשה לשנה שנייה ושלישית, רציתי לחיות את הבידוד והמרחק מהכל. חיים עם "קהילה" מצומצמת. לדוגמה, הפאב הקרוב ביותר אליי נמצא במרחק שעה ורבע ביום טוב וגם שם, מחוץ לעונת התיירות לא תראו יותר מכמה שולחנות בודדים."
ספר קצת על החוויה.
"אני הייתי בחווה כבר שנה וחודשיים, נכון לנובמבר 21', אז ניתן להסיק די בקלות שאהבתי את המקום. אני מאוד נהנה מהחיים בחווה, בחווה עובדים המשפחה(בוס ואשתו עם שני ילדים קטנים והוריו), שלושה אוסטרלים נוספים, תרמילאי בריטי ואני, ובעצם אפשר להגיד שכולם משפחה. בהתחלה המרחקים לא נתפסים, כמו שציינתי קודם לכן הפאב הקרוב המרחק שעה ורבע ביום טוב אבל כיום מרגיש בשבילי כמעט כמו לקפוץ למכולת בקיבוץ, במיוחד אם חושבים על כך שהעיירה הקרובה(קת'רין, אפילו לא עיר) במרחק של 4-5 שעות, והעיר(דרווין) במרחק 7-8 שעות.
נשמע מטורף. איך הטבע שם?
אתחיל באחת השאלות הכי נפוצות שאני נשאל כשאני מדבר עם חבריו מהארץ, או למען האמת כל חבר שלא היה באאוטבק יותר מכמה ימים: "כמה יצורים שיכולים להרוג אותך כבר פגשת?"
אז התשובה עלולה להפתיע אתכם, בשנה וחודשיים שאני פה פגשתי במלא סוגים של נחשים-King Brown, Brown Snake, Death adder, וחוץ מאלו, פגשתי olive python, שאינו ארסי אך עלול להיות מסוכן לילדים (מכיר באופן אישי, מקרה בו אחד שכזה כרך את עצמו סביב תינוק והיה קרוב מאוד להרוג אותו). children's python שלרוב די ידידותי, whip snake שהיה לא רחוק מלהכיש אותי, אמנם הוא ארסי אבל לא קטלני למבוגרים, וכמובן, איך לא, עכביש ה-red back, והרשו לי בבקשה לשבור מיתוס, הוא לא קטלני(למעט אם נשך מספר פעמים) ואפילו לא תוקפני, אני בעצמי נגעתי באחד, אמנם בטעות אבל לא באמת הטריד אותו. חוץ מאלו רואים פה הרבה יצורים, וולבי, קנגרו, ים של ציפורים מסוגים רבים, בקיצור הטבע מדהים ויש כאן הרבה קסם מעבר ליצורים שיכולים להרוג אותך."
איך זה לעבוד באאוטבק?
"ללא ספק, למרות אכזבות והרבה תוכניות שהשתנו ולא הלכו כמו שרציתי, אני לא מתחרט על כלום כי אחרת כנראה שלא הייתי מוצא את החווה בה אני עובד כיום. אני מניח שמה שהרוב חווים הוא דברים שלא הולכים כמתוכנן, אבל אצלי באופן אישי, אפשר לומר שכמעט ציפיתי לרגעים האלה כי רציתי לאתגר את הגמישות שלי."
עם אילו קשיים אתה מתמודד במסע הזה?
"אני מניח שאחד הקשיים הגדולים, הוא מרחק מהארץ. מתנצל אם אני מאכזב מישהו, אבל לא כי אני מתגעגע לארץ, פשוט יש רגעים שהייתם רוצים לקפוץ לארץ לרגע להיות שם בשביל משפחה וחברים במקרים מסוימים. אבל כמו שאתם יודעים, זה בצד שני של העולם. גם אם הייתי מנסה להגיע, עד שהייתי מגיע לעיר הקרובה כנראה שהאירוע היה נגמר אז לפעמים פשוט צריך לסמוך על מי שכן בארץ להיות חזק ולהיות שם בשביל המשפחה והחברים."
יש סיפור מעניין שאתה זוכר במיוחד?
"לא משהו מטורף אבל לילה אחד חזרנו מהפאב, pissed as("שיכורים" בסלנג האוסטרלי), כמו שאומרים פה, ועצרנו באחד המאגרי מים ל-Skinny Dip(רחצה בעירום מלא), הכל היה טוב ויפה עד שאחד החבר'ה צורח "Snake! There's snake in the water", וכמובן שלא מאמינים לו. הוא בינתיים רץ החוצה כשאני הבא בתור למיקומו, לאחר כמה רגעים אני רואה נחש אדיר מולי עם הראש מעל המים ואז אני צורח "he's not fucking kidding, there's a bloody snake in the water" תוך כדי שאני שוחה בטיל חזרה לגדה ורץ החוצה. לבסוף כולם ראו אותו ויצאו החוצה, אבל אז, זוכרים שאמרתי קודם שolive python לא באמת מסוכן? אז זה הנחש שהיה שם, אם כי בלילה, בעיקר כשלא מאוד פיכחים, לא הייתי ממליץ לקחת סיכון."
איך מצאת עבודה באוסטרליה? יש לך טיפים?
"את העבודה הראשונה מצאתי כבר מהארץ, אניטה(הגלידה), למי שמכיר, יש להם 3 סניפים בסידני, וככה התחלתי לעבוד יום אחרי שנחתתי. לאחר מכן, מצאתי עבודה בחוות כבשים בקווינסלנד שהייתה לא רעה אבל בהחלט לא ממליץ על הדרך בה מצאתי אותה, הגעתי לעבודה הזו דרך סוכנות לתרמילאים שמחפשים עבודה, אני לא ארחיב כי מי שרוצה יכול לחפש VisitOz reviews (שם הסוכנות) ולמצוא מספיק המלצות להתרחק מהם, למען הוגנות, רק אציין שבמגע הראשון איתם הם היו מאוד אדיבים וטובים איתי אבל כשחזרתי אליהם אחרי שהעבודה בחוות הכבשים נגמרה מוקדם מהמתוכנן(5 שבועות במקום 3 חודשים כפי שהם מתחייבים מהסוכנות) היחס לא היה הולם בכלל. ואת העבודה הנוכחית, מצאתי באתר גאמטרי, לא יודע להגיד אם זו הדרך הטובה ביותר אבל אני פשוט חיפשתי בכל מקום אפשרי: פייסבוק, גאמטרי, ופשוט שלחתי קו"ח לכל מקום שנראה היה לי שיכול להתאים".
מה היית מייעץ לעצמך לפני הטיסה לאוסטרליה?
"במספר מילים – לעשות את זה קודם."
לסיום – בתכל'ס, טיפ זהב שלך לעובד.ת המתחיל.ה!
"להיות מוכן לכך שהעבודה לא מחכה פה לאף אחד ויש הרבה תחרות, לימים התברר לי שעל המשרה שלי פה התמודדו מעל ל-30 אנשים, ופה אוסיף, מאוד חשובה הגישה שלכם, אחרי קצת זמן, שאלתי את הבוס מה גרם לו לבחור אותי מכל המועמדים, אחד הדברים העיקריים הוא שבשיחות שלנו הפגנתי נכונות לעבוד קשה, ורצון ללמוד כל מה שהוא יכול ללמד."
