רון קולט (כרמיאל), הוא איש טבע, צלם והרפתקן. הוא אוהב לצאת לטייל בשטח ולהתרחק כמה שאפשר, לדבריו, מציויליזציה. כשנמאס לו מהשגרה בארץ, הוא עזב את הכל וטס לניו זילנד ביחד עם נעמה קלר, (נולדה בארה"ב, גדלה בכרמיאל) שעד הצבא למדה מוסיקה, ואפילו ניגנה בכינור במשך 12 שנים. בזמנים הקשים בחייה, אהבה להתבודד בטבע; כמה שיותר רחוק מהרעש הסביבתי, קרוב לעצים ולאדמה. אם תשאלו אותה, ניו זילנד תמיד הייתה החלום – להישאב לתוך הטבע, לתוך הירוק האופייני לה. רון ונעמה הכירו 3 שנים אחרי השיחרור, בערך חודשיים לפני שטסו לניו זילנד. הקשר בינהם לא היה מתוכנן, והטיסה ביחד הייתה ספונטנית לגמרי. הם לא העלו בדעתם שיעברו מסע מטורף שכזה. מטיילים מספרים, הפעם בזוג – עם רון ונעמה.
אז למה החלטתם לטוס לניו זילנד?
רון – "החלטתי לטוס לניו זילנד בגלל שהייתי צריך שינוי מהחיים שהיו לי עד אז. תמיד אמרו לי שניו זילנד זה המקום היפה בעולם, אז כצלם זה מאוד משך אותי. גם יצר ההרפתקנות משך אותי לשם בגלל שזה מקום של כל כך הרבה ספורט אקסטרים, כמו באנג'י למשל."
נעמה – "תמיד היה לי חיבור מאוד חזק לירוק של הטבע, תחושה של חיות של אויר צלול, קצת כמו הריח של האדמה אחרי הגשם הראשון. מהתיכון, כשראיתי סרטים ותמונות עם הנופים הירוקים של ניו זילנד, הבנתי שלשם אני חייבת להגיע. חיפשתי מישהו/י לטוס איתו/ה ולא הסתדר, עד שהכרתי את רון. זה היה אחרי תקופה שבה חסכתי לטיול/לימודים, כשרון הציע שניסע ביחד לניו זילנד. זאת הייתה הצעה מאוד מפתה שלא יכולתי לסרב לה. הזדמנות להגשים חלום."
מה הייתה העבודה הראשונה שלכם בניו זילנד כזוג?
"כזוג עבדנו בפעם הראשונה בחוות "Permaculture" טבעית, עשינו את זה כ-woofing(עבודה בתמורה למזון ומגורים). אחרי זה עשינו גם house-sitting, וטיפלנו במשק בית שם, אבל העבודה תכל'ס הראשונה שעבדנו באותו המקום הייתה הקמה של מטע קיווי. לפני זה עבדנו במקומות שונים, ואחרי העבודה במטע עבדנו ביחד בחוות ורדים וזה היה מאוד מהנה."
איך זה לטייל ולעבוד בזוג? אתם אוהבים לעבוד ביחד או מעדיפים שלא?
"אנחנו באופן אישי מאוד אוהבים לעבוד יחד. זה חוסך לנו בנסיעות ומקל על תיאום הזמנים שלנו לתכנון פעילויות פנאי. אנחנו גם מאוד אוהבים לטייל יחד, למרות שזה מגיע עם קשיים, אבל בסופו של יום אנחנו מאוד אוהבים את החברה אחד של השנייה. לדעתנו אנחנו דוחפים אחד את השנייה למקומות שאנחנו רוצים להיות בהם, גם מבחינת מיקום פיזי וגם מבחינת דרגת קושי."
אתם מרגישים שהחוויה חיובית למערכת יחסים?
"לדעתנו אם התקשורת פתוחה, ומדברים על הכל ולא מסתירים כלום, זה מאוד יכול לקרב. אבל צריך לזכור שבמסע כזה הכל יותר אינטנסיבי, אז אם יש בעיות לפני שיוצאים לטיול ולא מדברים עליהן בצורה פתוחה, זה יכול לשבור את הקשר."
באילו עבודות נוספות עבדתם? יש עבודה שאהבתם במיוחד?
רון – "עבדתי גם כגנן, מרסס ומאמן התעמלות מכשירים (יום בשבוע). הכי אהבתי לעבוד בחוות ורדים בגלל שיצא לי להתנסות בנסיעה על טרקטור ועל משאית. גם נהניתי לעבוד באולם התעמלות. זה פשוט שינוי אדיר מהשיטת אימון שמשתמשים בה בארץ."
נעמה – "עבדתי כמגדלת עגלי בקר, וביחד עבדנו גם בחוות באפלו, חוות ורדים, וכ"farm hands" בחוות בקר שונות. הכי אהבתי לגדל עגלים בגלל שהם חמודים מאוד ולכל אחד היה אופי אחר וזה היה דינמי ומעניין."
מה העבודה שהכי פחות אהבתם? מאילו עבודות מומלץ להתרחק, לדעתכם?
נעמה – "הכי פחות אהבנו את העבודה בחוות באפלו. אחד המעסיקים היה ממש גס רוח והאווירה הייתה ממש לא נעימה, אז פשוט עזבנו. מעבודות כאלה היינו מתרחקים כמו מאש."
רון – "גם לא אהבתי את העבודה כמרסס, גם בגלל שהייתי צריך להרוג צמחים כל הזמן, שמבחינה אקולוגית מצפונית לא יכולתי לעשות את זה, וגם בגלל שכל יום הייתי חוזר עם בחילות וכאבי ראש. לכן, לא הייתי הולך לעבוד בעבודות שנוגדות את האמונות שלכם או פוגעות בבריאות שלכם."
הם מוסיפים – "חשוב לנו להדגיש שלדעתנו אין סיבה לעבוד אצל מעסיקים שלא מתייחסים אליכם יפה, יש לא מעט מעסיקים שמתייחסים לעובדים יפה ונותנים אווירה טובה."
עם אילו קשיים התמודדת במסע שלכם ביחד?
"קצרים בתקשורת שהופכים להיות מריבות, להחליט מה רוצים לעשות, לעשות כל אחד את הדברים שהוא/היא רוצה לעשות ולהישאר ביחד, ללמוד לטרק ביחד."
ספרו על חוויה מיוחדת שעברתם בניו זילנד.
"בתחילת החורף, החלטנו לצאת לטרק שעולה לבקתה בהרים וממנה ממשיך לפסגה של הר(Mount Oliver, Mount Cook National Park). בדרך לבקתה(Mueller Hut), הטרק עובר בנקודת תצפית מדהימה. החלטנו לעשות אותו עם טוויסט קטן. (גילוי נאות של רון – בעיקר בשביל התמונות המיוחדות מהנקודת תצפית). הטוויסט הוא שהתחלנו לעלות ב-2 בלילה כשחשוך לגמרי. במהלך העלייה התפצלנו, ורון הגיע לנקודת תצפית ראשון. בזמן שאירגנתי את המצלמה(רון), הבנתי שנעמה עוד לא הגיעה למעלה והתחלתי לדאוג. למרבה הצער, בשלב הזה הגיעו גם עננים שהסתירו את אור הכוכבים בשמיים, ולא יכולתי לראות את פנס הראש של נעמה. החלטתי להתחיל לרדת למטה עד שאראה אותה, ולמרבה המזל, מהר מאוד התחלתי לראות אור מתנועע בחשיכה, ונעמה כמובן הייתה בסדר. כשעלתה השמש, קיבלנו זריחה מדהימה אחרי לילה מדהים וקפוא. המשכנו לעלות לכיוון הבקתה, ובדרך הגענו לשכבת שלג שכיסתה את האבנים. מהר מאוד הגענו למצב שלא הרגשנו בנוח להמשיך לעלות. ידענו שצריך לרדת באותה הדרך, ושהשלג נמס, ויכול להיות מחליק מאוד. בכל מקרה, לא הגענו לפסגה ולבקתה אבל יש לנו חוויה מדהימה מהלילה הזה, אחרי ששיחקנו קצת בשלג, הבנו שהכי חשוב שנשארנו בטוחים".
וואו! מזל! ומה לגבי עבודות? איך הצלחתם למצוא עבודה ביחד?
"אנחנו מצאנו את העבודות שלנו בעזרה מהמקומיים שפגשנו בדרך. לדעתנו זו הדרך הכי טובה למציאת עבודה בניו זילנד. יש גם אתרי דרושים ואפשר גם לדבר עם עובדים-מטיילים אחרים שיודעים על עבודות נוספות."
לסיום, מה הייתם מייעצים לעצמכם לפני הטיסה?
"לזרום עם הטיול. צאו לשם, תהנו, לכו בדרך שלכם ותישארו בטוחים, משם הכל יסתדר 🙂
מוזמנים לעקוב אחרי ההרפתקאות שלנו והמסע שלנו בניו זילנד בערוץ היוטיוב שלנו!"
