סיפורי דרך: לי פרץ

שתפו ב:

תוכן עניינים

היא בת 28, נולדה וגדלה בגליל. היא מעידה על עצמה שהיא ילדה חמודה ומצחיקה. יש שיגידו משוגעת, יש שיגידו שהיא כמו השמש. יש שימנעו מלהגיב. היא בחיפוש מתמיד להבין מי היא בכל יום במהלך המסעות שלה, ואוהבת את ההפתעות והקסם שבדרך עצמה. המסע שלה התחיל אחרי הצבא, אי שם באוגוסט 2018, התחילה במזרח ומשם המשיכה למדינה היפה בעולם – ניו זילנד.
"מטיילים מספרים" הפעם עם לי פרץ.

אז למה החלטת לטוס לניו זילנד?

"אני לא בטוחה שהייתה לי סיבה אמיתית לשאלה למה החלטתי לטוס לניו זילנד. פגשתי כל כך הרבה אנשים שהגיעו לניו זילנד בגלל שר הטבעות, או בגלל הטרקים המפורסמים, אבל אני לא בטוחה אם באמת ידעתי יותר מדי פרטים על המדינה הזו. אני אנסח זאת בכנות סטיגמטית ומכאיבה – באותו זמן חשבתי שאני שייכת לקבוצת האנשים "האיכותיים" יותר, שנוסעים לאוסטרליה וניו זילנד, ולא לדרום אמריקה. זה לא נשמע טוב, אני יודעת. אבל איך יכולתי לדעת? כשבדיוק סיימת צבא, איך אפשר לדעת איפה את אוהבת לטייל, ואיך? ואיזה סוג של נופים אתה רוצה לראות? ומיליוני התרבויות השונות בעולם, וכמה מעניין אותך לראות אנשים באמת שונים. איך יודעים, במין מסע מוזר כזה? לא היה לי שמץ של מושג. וכמה שקוראים מידע ושומעים מאנשים, עדיין קשה מאוד לדעת. עד שמתחילים, איפשהו."

תכננת לטוס לבד לניו זילנד?

"ממש לא. בניו זילנד מצאתי קבוצה נוספת של אנשים שהגיעו למדינה רק על הדרך לאוסטרליה. לתת קפיצה קטנה לפני או אחרי, או כחופשה מהחוויה שלהם שם. ובקבוצה הזו מצאתי את עצמי. קבעתי להיפגש עם חבר בניו זילנד בסוף דצמבר 2019, אבל התחלתי את המסע שלי במזרח באוגוסט שלפני. לפני המסע יצאתי להמון "דייטים" עם אנשים רנדומלים שהיו שותפים אופציונלים לטיסה ולנחיתה. לטוס לבד לא הייתה אופציה בשבילי. זה היה כל כך מפחיד! אבל הזמן, למדתי מהר מאוד שלטייל לבד זה לא רק לא מפחיד, אלא גם האופציה הכי טובה בשבילי."

לי פרץ עבודה בגיזום
עבודה בגיזום (קרדיט: לי פרץ)

מה הייתה העבודה הראשונה שלך בניו זילנד?

העבודה הראשונה שלי הייתה כאופר במשפחה חצי ישראלית. ישר אחרי הסגר הראשון שהתחיל במרץ 2020. לפני פרוץ מגיפת הקורונה טיילתי בניו זילנד כתיירת אמידה שמוכנה לעשות את כל האטרקציות הכי יקרות, עם רכב שכור ושינה במחנות יקרים. חשבון הבנק שלי התרוקן בידיעה שאני בודאות ממשיכה לאוסטרליה, שם הכסף הגדול נמצא. הייתה לי טיסה סגורה לאוסטרליה עם ויזת עבודה וחופשה לאוסטרליה. הטיסה הייתה סגורה לסוף מרץ, אבל הקורונה הקדימה אותי. וכך, שלושה ימים לפני, הסגר בניו זילנד התחיל. לקחתי החלטה להגיש ויזת עבודה וחופשה לניו זילנד ולהישאר. דרך חברה שחיפשה עבודה כאופר גם היא, קיבלתי את ההזדמנות הראשונה שלי לעבוד בניו זילנד."

איך הייתה לך החוויה הזו? נשמע לא פשוט.

"החוויה כאופר הייתה מיוחדת במינה, ולא דומה לשום חווית עבודה בניו זילנד. משום שעבדתי ישירות מול משפחה פרטית ולא מול גוף או עסק. עבורם, זו הייתה הפעם הראשונה שהעסיקו אדם זר שיטפל בילדיהם. הייתי אחראית מבוקר עד לילה לשני זאטוטים מקסימים בגילאי 6 וחצי ושמונה. אלו היו חודשיים מאוד מורכבים, עם משכורת של 230$ בשבוע. זה סכום מאוד זעום, אבל לא היו לי הוצאות כלל, גרתי בבית מפואר בוולינגטון ואכלתי אוכל טעים.
אין ספק שזה מאוד שונה מחיי התרמילאות בכל מובן. זה לחיות ברמת חיים גבוהה, אבל בלי תרמילאים מסביב. זה להרגיש משמעותית עבור שני הילדים האלה, אבל לתת דין וחשבון על רוב מה שאת עושה כי את גרה באותו בית עם המעסיקים שלך. יש הרבה יתרונות וחסרונות בעבודה כזו, זה משתנה עבור כל אחד. בסופו של דבר הצלחתי לחסוך כ-2000 דולר שאיתם קניתי את הקמפר ואן שלי לאחר מכן."

באילו עבודות נוספות עבדת בניו זילנד? מה העבודה שהכי אהבת?

"אחרי העבודה הזאת עבדתי בעיקר בעבודות חקלאיות כמו קטיף דובדבנים, קטיף תותים, קטיף בטטות, קטיף קיווי, גיזום בכרמים ועוד. והעבודה האחרונה שלי הייתה בחממה של גמבות. כל עבודה יכולה להיות קלה או מייגעת, תלוי בגישה! יש עבודות שהן באוויר הפתוח כמו בכרם וזה מדהים להיות יום שלם בחוץ בימים שמשיים, אבל עם זאת יש ימים רבים שמתבטלים בגלל מזג אוויר. מה שעושה את העבודה ללא יציבה, במיוחד בחורף בו אפשר למצוא את עצמך עובד יומיים בשבוע לפעמים בגלל ששאר הזמן גשום. בנוסף עבדתי בפאב שממש אהבתי, ממש לפני הסגר האחרון."

לי פרץ
לטייל לבד - האופציה הכי טובה עבורה (קרדיט: לי פרץ)

יש עבודות שפחות אהבת? מאילו עבודות מומלץ להתרחק, לדעתך?

"עבדתי כחדרנית במלון בקווינסטאון, עבודה שהייתה לא יציבה, משום שהעבודה במלון הסתמכה על אורחים שמגיעים עבור כנסים שהגיעו מאוקלנד. עיר שבה נמצאו רוב מקרי הקורונה בניו זילנד, כך שלא הוצעו לי הרבה שעות עבודה שבועיות. בנוסף, לא התחברתי לצוות והרגשתי לא נעים בחברתם. לא היו שם הרבה תרמילאים כך שלא היה המון במשותף עם שאר העובדים. לא הייתי ממליצה לעבוד בעבודה שבמקרה של סגר או משהו פתאומי קרוב לוודאי שתיפסק. יש אפשרות למצוא עבודות מסוגים רבים שהן חיוניות גם כתרמילאי. אבל הכל תלוי ברמת המוטיבציה לעבוד ולחסוך באותו הרגע, שזה דבר שמשתנה בך עם העונות, עם התחושות, עם המצב בבנק ועם האנשים שמסביב."

מה חשוב לך כשאת מחפשת עבודה בניו זילנד?

"לדעתי הדבר החשוב ביותר בעבודה הוא האנשים והחוויות שאתם עוברים יחד. רוב התרמילאים כאן הם בגישה הזו, ולכן הרבה פעמים אחרי שעות העבודה מעבירים את הזמן ביחד. זה עושה את זמן העבודה לנעים. כשיוצאים להפסקות ורואים את האנשים האלה, שכל כך מהר נהיו חברים שלך. כשעובדים עם אנשים שלא נמצאים באורח החיים הזה, קצת יותר קשה לקבל הזדהות, כמו עם תרמילאים שהמטרה העיקרית של רובם היא פשוט להנות מהחוויה והזכרונות.
כשאני מסתכלת לאחור, לתקופה שבה עבדתי בקטיף דודבדנים, פחות אכפת לי מכל ה-60 שעות שעבדתי בשבוע והעייפות המטורפת, אבל אני בהחלט יותר זוכרת את הדרום-אמריקאים שגרו איתי ואת המסיבות שהלכנו אליהם וכל החוויית שעברנו גם אחרי שהעבודה נגמרה. יש אנשים שהם חברים שלי עד היום, שפגשתי המון פעמים אחרי וגם בפסטיבלים. בקטיף בטטות שעבדתי לכמה ימים, לא ממש זכור לי כמה כסף עשיתי אלא הסיום של העונה שחגגנו עם הבעלים הקיווים המקסימים שהביאו מלא בירות ואוכל והביעו כל כך הרבה הערכה אלינו כעובדים. אני זוכרת את ערבי הטריוויה שיצרו בנות אירופאיות מקסימות שגרו ועבדו איתי בקטיף תותים, וכרגע פחות אכפת לי מכמה שהבוסית נהנתה מלהיות רעה אלינו. הכל הופך לזכרונות בסוף. ולכל חוויה יש יתרונות וחסרונות, אף פעם אין מושלם. אבל כל החוויות האלה ועוד המון שבדרך, אין להן תחליף! לא חוויתי אף פעם בעבר את האפשרות להכיר אנשים ממדינות אחרות ולחיות איתם יום יום ובעזרתם להכיר את עצמי, כמו שהחוויה של לעבוד ולטייל בניו זילנד איפשרה לי."

עם אילו אתגרים התמודדת במסע שלך?

"וואו עם מה לא! הדברים שנראו לי כל כך מובנים מאליהם לפעמים, בפעמים אחרות נראו כל כך רחוקים. אבל אני מעדיפה להסתכל על הקשיים האלה כעל אתגרים. כי מעל כל צל של ספק הם עיצבו את המסע שלי, את ההתמודדות שלי ואת מי שאני היום בזכות הדרכים בהן בחרתי לראות את הקשיים האלה. הדרך הזו מזמנת אתגרים כל הזמן אבל הנה שלושה מהזכורים לי ביותר, שכל אחד מהם מהווה תקופה שונה לגמרי מהשניה, גלגול אחר של החוויה שלי כאן.

אתגר ראשון: באופן רנדומלי, אני היחידה מבין חבריי שלא קיבלה אישור קליל ומיידי על ויזת העבודה וחופשה. חיכיתי לה עשרה חודשים מאוד לא פשוטים שבהם עשיתי הכל כדי לחסוך כסף.

אתגר שני: אחרי שקיבלתי את הויזת עבודה וחופשה לניו זילנד, לא מצאתי טעם לטיול. הרגשתי שקשה לחסוך בניו זילנד כסף כי הכל כל כך יקר. מצאתי את עצמי עובדת בעבודה טובה ופשוטה וגרה עם תרמילאים אחרים אבל לא מעריכה את זה כי… לא יודעת למה! לפעמים אנחנו מחכים כל כך למשהו ואז כשהוא מגיע שכחנו בכלל למה חיכינו. אבל אז מוצאים משהו אחר. משהו דחף אותי למטרה חדשה שהייתה לי בראש זמן מה – קורס מורים ליוגה. החלטתי שזהו המטרה היחידה שלי ושהיא שווה לקום בבוקר עבורה. התחלתי לתרגל יוגה כל יום וחסכתי בדיוק את הסכום שהייתי זקוקה לו, ומשם הכל השתנה שוב. היוגה הביאה איתה הרבה הערכה לדברים הכי פשוטים בחיים והכל התחיל להסתדר. התחלתי להנות יותר, אמרתי 'כן' לחוויות חד פעמיות כמו פסטיבלים שעכשיו היה לי כסף להרשות לעצמי ללכת אליהם, (למרות שבסוף התנדבתי בהם) ומצאתי את עצמי מוקפת באנשים מדהימים ובסוף גם בקורס מורים ליוגה שהיה חוויה מדהימה ומשנת חיים.

אתגר שלישי: התקשיתי למצוא עבודה. אחרי הקורס, לא כל כך מזמן מצאתי את עצמי בלי כסף בבנק. בכלל. באופן מודע, בחרתי לנצל כל דולר שהיה לי כדי להרוויח עוד קצת זמן טיול וחוויות איפה שאפשר. הייתי גאה מדי לשאול כסף מחברות עד שבסוף הייתי חייבת לבקש כסף רק בשביל להצליח לשלם על דלק. הייתי בטוחה שאני אפתח את הבקפקרזבורד (אתר אינטרנט בן אפשר למצוא עבודה בכל רחבי המדינה) וישר אמצא עבודה חקלאית שתאפשר לי להתחיל לעבוד מהיום למחר. אבל לא מצאתי עבודה. במשך שבועיים מצאתי את עצמי שולחת מיילים והודעות לכל עבודה אפשרית. מחפשת גם בפייסבוק. שואלת אנשים. נכנסת פיזית לבתי קפה ומסעדות ושואלת מי צריך עובדים. כלום. ייאוש מוחלט. עד שבסוף שמצאתי מודעה לגיזום עצי אוכמניות בבקפקרזבורד. זה היה במקום הזוי שלא גרתי בו בעבר, אבל לפחות הסתדרתי עם עבודה."

לי פרץ קטיף דובדבנים
לא קל למצוא עבודה (קרדיט: לי פרץ)

ספרי חוויה מטורפת מהעבודה בניו זילנד.

"וואו במה לבחור? כנראה כשמצאתי את עצמי בקטיף דובדבנים גרה בבית עם עשרים דרום אמריקאים כשרובם לא מדברים אנגלית כל כך טוב. בלשון המעטה. מזל שצפיתי במיליון טלנובלות ארגנטינאיות מגיל ינקות ככה שאפילו שיפרתי את הספרדית שלי בזמן הזה. לקום כל בוקר לחוויה כל כך חברתית כשהשפה היא לא העיקר בתקשורת זו חוויה מאוד מעניינת. אתה לומד להיות עצמך ולהיפתח לאנשים אחרים לא רק דרך דיבור. איכשהו מצאתי את עצמי שוב באותה סיטואציה רק עם צרפתים. סה טרה פרובלמטיק!

איך אפשר להרוויח כסף טוב בניו זילנד, לדעתך?

שאלה קשה! בעיקר כי אורח החיים שלנו וסדר העדיפויות הוא מה שקובע את ההוצאות שלנו. וזה משתנה עבור בן אדם אחד כל הזמן. אבל בכל זאת יש לי כמה נקודות מעניינות למחשבה:

1) לדעתי, הדבר הכי חשוב בלחסוך כסף הוא מטרה ברורה ויעד יציב. לדעת מה הדבר שבשבילו אני מוכן לקום כל בוקר לעבודה שהיא לאו דווקא שיא שאיפותיי. זה יכול להיות כל דבר, כל אחד וסיבותיו שלו. אבל אני לגמרי מאמינה שלעבוד מדי יום בלי מטרה זה דרך שמאוד קשה לחסוך בה כסף כי אתה חי בשביל היום.

2) אחרי שיש מטרה,אני מנסה לתת לעצמי שבוע של הבנה באיזה רמה אני רוצה לחיות – מבחינת אוכל קודם כל. אחרי זה אני מנסה לחשב כמה זמן יקח לי להגיע למטרה שלי ואם אני מוכנה לעשות הקרבות בשביל זה. אם העבודה שלי שווה את זה ואם נעים לי בסביבת האנשים. הכל משתנה כל הזמן.

3) אחרי שהבנתי בערך מה רמת החיים שאני מעוניינת להעניק לעצמי או מסוגלת, אני בודקת מה האפשרויות באזור. מצאתי שהשילוב של מגורים זולים ,קניות בחנויות זולות וקניות של ירקות מחנות מקומית זו דרך מדהימה לחסוך כסף. אבל זו הדרך שלי ועיקר ההוצאות שלי הן על דלק ואוכל. באזורים מסוימים הרחוקים מערים גדולות אתם תמצאו את עצמכם עם אופציה אחת בלבד של סופרמרקט והוא כנראה יהיה יקר. אבל! באזורים האלה קל יותר למצוא תוצרת מקומית של ירקות שלפעמים יהיו איכותיים וזולים יותר מבסופר.

4) עבודה – יש אזורים שיוקר המחיה בהם יקשה עליכם לחסוך כסף לא משנה כמה תעבדו. אבל באזורים כאלה גם קל יותר למצוא עבודה שהשכר השעתי בה הוא מעל המינימום."

לי פרץ טיול חברים בניו זילנד
הכי חשוב זה האנשים (קרדיט: לי פרץ)

אז איך מצאת עבודה בניו זילנד? יש לך טיפים?

"כמה דרכים:
בקפקרזבורד (BackpackersBoard) – אתר עבור תרמילאים
קבוצות בפייסבוק – של תרמילאים בכל ניו זילנד של מקומיים ,פייסבוק Jobs.
פשוט לשתף את האנשים שמסביב – הם ימצאו במקרה או בכוונה ויידעו אתכם. את העבודה הכי שווה שהייתה לי עד כה מצאתי באמצעות חברה."

מה היית מייעצת לעצמך לפני הטיסה לניו זילנד?

"לקבל את העובדה שתכניות משתנות כל הזמן ושזה הדבר הכי יפה בטיול עם ויזת עבודה וחופשה!"

לסיום – בתכל'ס, טיפ זהב שלך לעובד.ת המתחיל.ה!

"להישאר בראש פתוח, להקשיב ללב! לפעמים תמצאו את עצמכם במקומות שרצית להיות בהם מזמן אבל בלי אנשים בכלל או עם אנשים שאתם לא מרגישים בנוח איתם. תקשיבו ללב ותלכו למקומות שעושים לכם טוב, שהאנשים בהם טובים לכם, שאתם מרגישים שאתם צומחים בהם. זה לא משנה איפה. ניו זילנד תמיד קסומה, גם באיזורי התעשיה של העיר הכי מעפנה. תזכרו שגם אם לאו דווקא חוסכים כסף אז גם להרוויח כסף שרק יממן את המסע שלך במדינה הקסומה הזו ,זה מדהים ושווה את זה."

עשוי לעניין אותך גם...