היא בת 28, במקור מהרצליה. היא שירתה בצבא כמדריכת חובשים, וכשהשתחררה התחילה לעבוד כמדריכת צלילה באילת. הים (וכל מה שקשור אליו) הוא חלק משמעותי בחייה, ואולי זה מה שהפך את ניו זילנד ליעד חלומי עבורה. חוץ מזה, איך לא – היא כמובן אוהבת גם לטייל בעולם.
"מטיילים מספרים" הפעם עם גיא סלבסט.
מה זה ויזת עבודה וחופשה בשבילך?
"ויזת עבודה וחופשה היא דרך מדהימה לטייל לאורך זמן, לא רק בכלל שהיא מאפשרת את זה כלכלית. רק לטייל זה דבר מדהים, אבל גם מעייף מאוד. אחרי תקופות בהן ישנתם כל לילה במקום חדש, לא ידעתם איפה תהיו עוד שלושה ימים או עם מי, וביליתם חצי מהשבוע בנסיעות – זה כיף גם שיש קצת מסגרת. כיף לעצור, להתמקם, לדעת שזה מה שאעשה בחודשיים הקרובים ולהכיר את האנשים סביבי. זה גם פתרון מעולה לתקופת החורף (ניו זילנד היא בעיקר גשומה וקרה בעונה הזו) בה גם ככה הרבה מהזמן אי אפשר לטייל, כך ניתן לנוח ולחסוך לקיץ או להרפתקה הבאה.
כמובן שגם ללהרוויח כסף תוך כדי טיול יש יתרון אדיר, תוכלו לצאת קצת מהרכב ולישון על מיטה עם קצת יותר מקום לרגליים, ולהתחיל לקנות את הבירה הטעימה ולא רק את הזולה :)"
אז למה החלטת לטוס לניו זילנד?
"האמת שהחלטתי לטוס לניו זילנד ממש במקרה. טיילתי קצת במזרח והרבה אנשים שפגשתי דיברו על חוויות שלהם מטיולים באוסטרליה בכלל, ואמרו שאני בטח אעוף על החוויה של לעבוד ולטייל שם. חקרתי קצת והתחלתי להתלהב מהנושא, הוצאתי ויזת עבודה וחופשה לאוסטרליה ותכננתי לעבוד בצלילה באיזור הגרייט ברייר ריף (Great Barrier Reef).
ידיד שבמקרה תכנן לטוס לאוסטרליה באותה שנה הציע שנטוס ביחד, והיה לו רעיון לטייל קצת בניו זילנד על הדרך, ושבדיוק התחיל בה הקיץ, ואח"כ להמשיך לאוסטרליה ולהתחיל לעבוד. אז הוצאנו ויזת תייר לניו זילנד (שמאפשרת שלושה חודשים במדינה) והתחלנו את הטיול באוקלנד. תוך קצת יותר משבוע התאהבתי במדינה והתחלתי לחשוש ששלושה חודשים לא יספיקו לי. הקיץ שלי בניו זילנד חלף בשנייה וכבר התחלתי לחשוב על ההמשך באוסטרליה, אבל בדיוק אז התחלנו לשמוע סיפורים על מישהו שאכל עטלף, ומאז כל ענף הטיולים בעולם השתנה(פריצת מגיפת הקורונה). מפה לשם שלושת החודשים שלי בניו זילנד הפכו לשנה ותשעה חודשים!
המרתי את ויזת התייר לויזת עבודה וחופשה, ואוסטרליה כנראה תחכה לסיבוב הבא. בקיצור, 'נתקעתי' בניו זילנד, אבל מבחירה. וזו אחת הבחירות הטובות שעשיתי."
מה הייתה העבודה הראשונה שלך בניו זילנד?
"העבודה 'האמיתית' הראשונה שלי הייתה כברמנית בפאב אירי על אי קטן ששייך לניו זילנד (Great Barrier Island). האמת שהתחלנו בכלל בלנקות שם פעם בשבוע ובתמורה נתנו לנו מגורים, אבל ביום השני שלי שם בעלת המקום שאלה אם אני רוצה לעזור מאחורי הבר באופן חד פעמי, ומאז איכשהו זו נהייתה העבודה הקבועה שלי. נהניתי להכיר את המקומיים והתיירים שבאו לשבת בפאב, מהצוות הצעיר והכיפי, ומהגישה לאלכוהול גם".
באילו עבודות נוספות עבדת בניו זילנד? מה העבודה שהכי אהבת?
"בהתחלה, כשגרתי תקופה באותו מקום, מצאתי כל מיני חלטורות דרך חברים – בעיקר בגינון ובבייביסיטר. מאז שקיבלתי את הויזת עבודה וחופשה שלי, עבדתי בעיקר באירוח (הוספיטליטי) – בבתי קפה, מסעדות, וברים. נהניתי בכללי מעבודות מהסוג הזה כי הייתה בהן המון אינטראקציה עם אנשים, וחוץ מכמה לקוחות מעצבנים הכרתי המון חבר'ה מדהימים – מקומיים ומהעולם. העבודה האהובה עליי הייתה באחד מבתי הקפה שעבדתי בהם – זה היה בית קפה קטן ומשפחתי עם בעלים מקומיים, שנמצא על אי קטן מול החוף המזרחי של ניו זילנד. על האי גרים פחות מ-1500 תושבים אז האווירה חברית וכולם מכירים את כולם, ככה שתוך שבוע בעבודה כבר הכרתי את רוב הלקוחות וידעתי איך הם שותים את הקפה שלהם. חוץ מזה בעלי המקום היו התייחסו אליי כמו למשפחה, הצוות היה חברותי וכיפי, והמקום היה על הים מול חוף יפהפה. לא צריכה יותר מזה במקום עבודה."
יש עבודות שפחות אהבת? מאילו עבודות מומלץ להתרחק, לדעתך?
"באופן אישי, לא גיוונתי יותר מדי בסוגי עבודות ויצא לי לעבוד בעיקר באירוח. היה איזה שבוע שעבדתי עם בן הזוג שלי בצביעת גדרות וללא ספק מזה פחות נהניתי. יש לציין שהיינו די מרוששים אז. באופן כללי, ההמלצה שלי די מובנת מאליו ולא ייחודית רק לניו זילנד – תעבדו רק אצל מעסיקים הוגנים שמתייחסים אליכם כמו שצריך, ותדרשו את מה שמגיע לכם. בגלל שאנחנו לא מקומיים ולא בהכרח בקיאים בחוקי התעסוקה הניו זילנדיים, מעסיקים מסוימים ינצלו את זה. תבררו מה הזכויות שלכם ותתעקשו עליהן. (אפשר למצוא באינטרנט בבירור או להתקשר ללשכת התעסוקה של ניו זילנד ולשאול. אפשר גם לשאול מי שיודע ואתם סומכים עליו)."
עם אילו אתגרים התמודדת במסע שלך?
"אני חושבת שכתרמילאים בארץ זרה, יוצא לנו לעבוד גם בעבודות פחות מעניינות או מאתגרות, כאלה שבארץ כנראה שלא היינו אפילו חושבים להגיש מועמדות אליהן. זה הגיוני – רובנו כאן רוצים לעבוד כמה שפחות ולטייל כמה שיותר, לא נשארים תקופות ארוכות באותו מקום, ולכן עובדים איפה שייתנו לנו כמה שיותר שעות וכמה שפחות מחוייבות לטווח ארוך. אני לא ממש עובדת מצטיינת כשאני לא נהנית מהעבודה שלי, ולפעמים הייתי צריכה פשוט לספוג את זה ולהפסיק להתבכיין – בין אם זה היה לצבוע גדרות, לנקות שירותים או לחפור בורות בחצר (אני עדיין לא בטוחה למה זה הועיל). גם ככה בטיול אנחנו אומרים ש'הכל חוויה', אז צריך לחוות קצת חרא, לא?
שלא תבינו לא נכון, הכל בחירה שלכם, ומן הסתם אפשר למצוא עבודות שיתאימו לכם יותר. לפעמים זה פשוט ידרוש מכם יותר זמן, או התחייבות ארוכה יותר. אני העדפתי באופן אישי למצוא עבודה כמה שיותר מהר, לעבוד קצת ללא מחויבות ולהמשיך לטייל. אבל הנה, גם אני מצאתי את האיזון שלי ועבדתי באירוח שיש לו ביקוש די גדול ולא קשה למצוא, אבל גם נהניתי והכרתי אנשים שונים."
היה איזשהו קושי מיוחד?
"כן, עניין קטן – האנגלית. האנגלית שלי די שוטפת, אבל המבטא של הניו זילנדים הרג אותי בהתחלה! בן אדם מסכן מנסה להזמין ממני קפה, ואני עונה בפעם הרביעית 'אקסקיוז מי?'. פעם מישהו אמר לי 'Cheers' -שזה מין סלנג למילה תודה, ואני שמעתי 'Sauce' ונתתי לו עוד רוטב.
אני יודעת שזה קושי אצל הרבה מטיילים, והם אפילו לא ניגשים לעבודות מסוימות כי מפחדים שהאנגלית שלהם לא טובה מספיק, אבל אני חושבת שבסביבה דוברת אנגלית אתם תהיו מופתעים כמה מהר השליטה בשפה משתפרת. חוץ מזה, לרוב עבודות התרמילאים לא צריך יותר מאנגלית בסיסית מאוד וכמה מושגים שלומדים בעבודה. חוסר ביטחון באנגלית בעיניי הוא רק עוד סיבה טובה דווקא לקחת את העבודה שאתם חוששים ממנה. רוב הסיכויים שזה יעשה לכם רק טוב בתחום."
ספרי חוויה מטורפת מהעבודה בניו זילנד.
"הבר שעבדתי בו תקופה היה ממוקם על אי קטן ויפהפה, ולעיתים קרובות היינו רואים כל מיני חיות ימיות. יום אחד פתחתי את הבר לבד, והייתה לי שעה עד שעוד עובד היה אמור להגיע. אחרי כמה דקות בן הזוג שלי התקשר להגיד לי שראו לויתנים מהחוף. לא יכולתי להרשות לעצמי לפספס לויתן רק בגלל משמרת! אבל גם לא יכולתי להשאיר את הבר לבד אם רציתי לשמור על העבודה, וחיפשתי מה לעשות. מנהלת החשבונות של המקום בדיוק סיימה את היום שלה ותכננה ללכת הביתה, אבל הסברתי לה את מצב החירום והיא הסכימה לעמוד מאחורי הבר. עד שהגעתי ללויתן הוא כבר היה רחוק מדי וראיתי רק את ה'שפריץ' שלו כשהוא לקח נשימה. הייתה גם פעם שחברה ואני איחרנו קצת למשמרת כי הלכנו לשחות וראינו כרישי פטיש. הבוסית לא חשבה שזו סיבה מספיק מוצדקת."
איך אפשר להרוויח כסף טוב בניו זילנד, לדעתך?
"כמו שציינתי, העבודות שקלות להשגה ולא דורשות יותר מדי קריטריונים הן בדרך כלל בשכר מינימום (23 דולר לשעה, שזה כבר יותר מבארץ). אני חושבת שכדי להרוויח יותר כסף, צריך לעבוד קצת יותר זמן באותו מקום, ככה שמתחילים להעריך אותך ובהתאם מעלים את השכר. חוץ מזה, אם יש לכם איזשהם כישורים מיוחדים או מקצוע מסוים אני בטוחה שתוכלו למצוא עבודות יותר מתגמלות. אני יודעת מהרבה חברים שלי שכשעבדו בכל תחומי הנגרות/בנייה/ריצוף וכו' הם הרוויחו יותר, ואני יודעת שכשאני חיפשתי עבודות כחובשת או כמדריכת צלילה השכר היה פי 1.5 משכר מינימום."
אז איך מצאת עבודה בניו זילנד? יש לך טיפים?
"אז הדרך המועדפת שלי היא בדרך כלל ללכת למקום עצמו ולשאול אם מחפשים עובדים או להשאיר פרטים. ככה תוכלו לראות את האווירה והעובדים במקום ותדברו עם בן אדם אמיתי שייתן תשובה על המקום. בהרבה מקומות יבקשו שתשאירו קורות חיים אז עוזר שיש מראש.
בנוסף, כמעט לכל עיירה או אזור בניו זילנד יש עמוד פייסבוק שהתושבים מפרסמים בו בכל מיני תחומים. לפעמים זה יהיה עמוד ספציפית לחיפוש עובדים/עבודות. ממליצה להצטרף לעמוד בפייסבוק, לכתוב את הכישורים שלכם ומה אתם מחפשים, וסביר להניח שתסתדרו די מהר.
עוד דרך מעולה זה לשאול חברים! בין אם אלו חברים מהארץ או מהטיול שעבדו באזור שלכם, ובטח אם אלו מקומיים שהכרתם בניו זילנד. תמיד טוב לשאול אנשים בסביבה. ככה תדעו למה אתם נכנסים ואולי זה ישפיע לטובה על הגישה של המעסיקים אליכם או על הסיכויים לקבל את העבודה. לכו תדעו, אולי הם אפילו יציעו לכם עבודה בעצמם."
מה היית מייעצת לעצמך לפני הטיסה לניו זילנד?
"להיות עצמאית, לנסות דברים חדשים, לעשות גם את מה שמפחיד אותי – אוסף קלישאות אבל אני לגמרי מאמינה בהן 🙂
אם להיות קצת יותר פרקטית, אולי לתכנן טיפה מראש מתי אני רוצה לעבוד וכמה, ופחות "לחיות את הרגע" מבחינת כסף. אחרי תקופה ארוכה שלא יכולתי, התחלתי לעבוד דווקא בקיץ, ובמשך כמה שבועות עבדתי כל כך הרבה רק כדי לחסוך ולחסוך, כשאני מפספסת את האי החלומי שעליו אני חיה.
זה גם עניין של לתכנן קצת יותר מבחינת זמן וכסף. צריך גם לזכור שבאנו להינות ולטייל, והעבודה לא צריכה לסתור את זה. לפחות לא שבעה ימים בשבוע. דבר אחרון שבא קצת ביחד עם זה הוא לזכור שתכניות משתנות (מאמינה שכולנו מרגישים את זה עכשיו) ויש דברים שלא בשליטתי, אז לדעת לקבל גם אותם ולא לאכול סרטים, ואולי לשמור טיפה כסף בצד למקרה הצורך."
לסיום – בתכל'ס, טיפ זהב שלך לעובד.ת המתחיל.ה!
"אם המטרה העיקרית שלכם היא לטייל והעבודה היא רק כדי לעזור קצת לממן את הטיול, תתחילו את הטיול שלכם בלטייל. בהנחה שהגעתם עם קצת חסכונות, תעשו סיבוב בניו זילנד, תראו אילו מקומות אהבתם ומתאימים לכם, ואחרי שראיתם קצת תחליטו איפה לעבוד ולהשתקע, ועם אילו אנשים. אני מכירה כמה חבר'ה שנחתו באוקלנד (העיר הגדולה) וישר מצאו עבודה, ואחרי שכבר נתקעו בה (אחד אפילו חתם על חוזה לשנה) גילו עולם שלם בחוץ.
עוד דבר שהיה חשוב לי להזכיר לעצמי הוא שגם תקופה שבה אני עובדת היא חלק מהטיול והחוויה, וזה לא חייב להיות שלושה חודשים רק כיף ושלושה רק עבודה. אחד היתרונות בלהישאר באותו מקום, היה לחקור את האזור ולטייל באופן קצת שונה, ולהכיר חברים קצת יותר לעומק כי הם לא מתחלפים כל יומיים.
טיפ קטן אחרון הוא לקחת קצת זמן וכסף ספייר – לפעמים מציאת עבודה תקח יותר זמן משחשבתם, והתהליך עלול להיות מסובך יותר. אל תתחילו לחפש כשאתם כבר לקראת '0 דולר' בחשבון. תזכרו שלמרות שזו עבודה, כן חשוב להנות. זה עדיין הטיול שלכם. ואחד היתרונות בלגור ברכב או עם מוצ'ילה הוא שאם לא טוב לכם, תמיד אפשר לעבור הלאה למקום אחר."
