נעים להכיר, טל
קוראים לי טל גלעד, במקור מתל אביב 🙂
נמצא במסע מתמיד לחיפוש פנימי והתפתחות אישית, ומגלה כל פעם כמה העולם יפה וטוב.
אחרי עשרות טיולים בדרום אמריקה, אפריקה, דרום מזרח אסיה, ניו זילנד, וגם אוסטרליה כמובן – מחפש לעזור ולתת מעצמי איפה שאפשר, מהלב 🙂

בלי ששמתי לב, החלטתי לחיות את החיים כמו ספר. ספר שאי אפשר להפסיק לקרוא.
לפני הטיסה לאוסטרליה, כשבידי ויזת עבודה וחופשה, הרגשתי קצת כמו לפני הגיוס לצבא. זו לא הייתה התרגשות לפני טיול, לא, זה היה משהו אחר. כאילו הרגשתי שאני הולך לעבור רעידת אדמה של ממש.
המסע שלי באוסטרליה התחיל במלבורן. חבר טוב אסף אותי משדה התעופה עם הג׳יפ שלו, ונסענו לחווה הראשונה שעבדתי בה בחיי. תוך כמה ימים הבנו שאנחנו בהזייה מוחלטת. אספנו ביצים, דאגנו לתרנגולות המשק ובעיקר למדנו להכיר את צורת החיים האוסטרלית דרך הבוס המדהים שלנו, שלקח אותנו לפאבים מקומיים, לדוג, למסעדות אוסטרליות ואפילו לצייד!
בשלב מסויים דרכינו נפרדו, אחרי חודשיים מטורפים ובלתי נשכחים.
ואז הלב קרא לי לנסוע למערב אוסטרליה.

אוסטרליה המערבית, הפראית והבתולית, לא הייתה מוכרת למטייל הממוצע. לפעמים נדמה היה שאין שם כלום, שזה רק מדבר. "אין עבודה, ואין אנשים, וכרישים" הם אמרו.
אז ברור שנסעתי לשם.
קניתי ג׳יפ משלי (ג׳יפ עם לב ענק!) בניתי לו פלטפורמה למיטה, זרקתי שם מזרן ושמיכה – ויצאתי לדרך. ובדרך הזו, אספתי כמה חוויות יקרות שיישארו איתי כל חיי – פגשתי בחור טורקי שהוא בעצם חבר כמו אח עד היום, עבדתי בחוות משפחתיות במקומות שכוחי אל, הכרתי סצינת מסיבות ופסטיבלים שהעיפו לי את החיים, ופגשתי אינספור חברים בכל הגוונים והמינים והצבעים. כל זה היה דרך שמורות טבע יפהפיות, וים בלתי נגמר. הכחול-טורקיז הענק הזה, שתמיד נגמר בשקיעה מטריפה. שקיעה שתמיד הזכירה לי שאני משוגע לגמרי. אבל גם בדרך הנכונה לי.
אז בטח שהיו אנשים, ובטח שהייתה עבודה. לפעמים צריך לדעת לבדוק בעצמך ולהאמין ללב, הוא בדרך כלל יודע. למרות שכרישים דווקא כן היו, בזה הם צדקו.

זה היה קל?
ממש לא. אוסטרליה אולי נראית תמימה, אבל היא תקשה עליך פעם אחר פעם. אם תרצה או לא. אבל ברכות. באהבה. ואיזה כיף לדעת שהתגברת – או לפחות ניסית. כן, אוסטרליה לימדה אותי שיעור. למדתי להעריך את עצמי, לדעת את גבולותיי, לפרוץ את אמונותיי ובעיקר להרשות לעצמי להנות ולחיות עד הסוף. בלי פחד. הסרתי את השלשלאות.

ואז הגעתי לניו זילנד.
שנה אחרי שחזרתי מאוסטרליה, הגיע הזמן לנסות גם את המדינה השכנה, זו שכולם אומרים שהיא הכי יפה, הכי נעימה, הכי דרמטית. הפעם, הם לא טעו. הגעתי לניו זילנד עם ויזת עבודה לשנה, הפעם – עם בת זוג. קנינו ואן שניתן לישון ולבשל בו, וביחד, דרך יערות הגשם הקסומים, ההרים המושלגים והנחלים השקופים – מצאנו את גן העדן. המקדש הנסתר של אלוהים. ניו זילנד היא בהחלט, ללא ספק, המדינה היפה ביותר שראיתי. בנוסף, האנשים הידידותיים, התרבות הנעימה וצורת החיים הכל כך נוחה – הביאו אותנו להתאהב בה לנצח. למזלנו, מיד לאחר הגעתנו לשם, התחילה מגיפה עולמית אחת ששינתה את העולם.

ושוב, בעקבות הלב, החלטנו להישאר בניו זילנד ולא לברוח. סמכנו עליה שתשמור עלינו. והיא, החזירה לנו על האמון בה. ההחלטה להישאר בניו זילנד הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי כל חיי. וכך, מצאנו את עצמנו חיים בניו זילנד במשך שנתיים וחצי. עבדנו בחוות מקומיות, פסטיבלים עונתיים או בבתי קפה ומסעדות. גרנו לפעמים בואן, בדירה מקומית, בהוסטל מגניב, ולפעמים סתם באוהל לצד נחל קסום. ניו זילנד הפכה להיות המקדש שבזכותו הפכתי להיות מודע יותר לעצמי, לטבע שמסביבי ולאנשים שעוטפים אותי. בזכותה, התחלתי לאהוב את עצמי אפילו יותר.
המסע הזה באוסטרליה ובניו זילנד לקח אותי פיזית למקומות מדהימים, אבל גם חזק, רוחנית, לתוך הנשמה שלי. הרגשתי כאילו מישהו כותב ספר הרפתקאות, ואני הגיבור, וזה ספר שאשכרה הייתי קורא את כולו.
וזה הביא אותי לתהות – זו לא המטרה של החיים בסוף?

היום, אני בעל עסק לייעוץ ועזרה להוצאת ויזות לאוסטרליה וניו זילנד.
אני נותן עזרה לאלפי אנשים בשנה, להגשים את החלום ולנסוע למדינות הכי רחוקות, בעיקר כדי להתקרב חזרה אל עצמם. אין לי ספק שהביקור באוסטרליה ובניו זילנד עשוי לשנות את חייכם. זה לא אומר שזה תמיד קל, זה לא אומר שאין משברים – בהחלט יש. אבל עם הכל, המסע לאוסטרליה וניו זילנד תהפוך לתקופה משמעותית שתיצרב בליבכם לנצח.
אל תסתבכו עם הבירוקרטיה, מספיק עם התירוצים. הגיע הזמן לחקור את המדינות הכי מדהימות בעולם כולו! ועכשיו, זה קל יותר מאי פעם.